באירוע משמעותי שמשפיע על תקשורת עולמית, לוויין אינטלסאט 33e התפשט בחלל, מה שגרם להפרעות תקשורת באזורים כולל אירופה, מרכז אפריקה ואוסטרליה. לוויין זה, ממוקם כ-35,000 קילומטרים מעל האוקיינוס ההודי במסלול גיאוסטציונרי, היה חשוב לשירותי אינטרנט מהיר לפני הכישלון הבלתי צפוי שלו.

ב-20 באוקטובר, דיווחים ראשוניים ציינו תקלת כוח קריטית, אשר אושרה מאוחר יותר על ידי כוחות החלל של ארצות הברית שהביא לכך שהלוויין התפצל ליותר מעשרים חתיכות. בעוד שהגורם המדויק לאירוע זה עדיין אינו ידוע, זהו אינו מקרה בודד. אירועים דומים כללו בעבר התנגשויות לוויינים מכוונות ובלתי מכוונות, כמו גם תקלות הקשורות לפעילות סולארית מוגברת. אינטלסאט 33e נתקלת בסדרה של אתגרים תפעוליים מאז השקת עבורה ב-2016, כולל בעיות במערכת ההנעה שאפשרו לה להגיע למסלולה המיועד חודשים לאחר המתוכנן.

ההתרבות של שברי מהירות נמוכה נותרת בעיה דחופה, עם הערכות שמצביעות על יותר מ-40,000 חתיכות גדולות ומיליוני שברים קטנים המסתובבים כיום סביב כדור הארץ. ההתרסקות האחרונה הזו מעוררת דאגות לגבי יכולת המעקב אחר השברים הללו ביעילות. מקרים של לוויינים שהוסרו משימוש שמתפצלים הולכים ומתרבים, מדגישים את הצורך הדחוף במערכות מעקב משופרות ואסטרטגיות לצמצום שברים.

כפי שהמאמצים של האנושות לחלל מתרחבים, טיפול באיום המתרקם של שברים בחלל הופך להיות קריטי עבור קיימות העתיד של פעילויות חלל.

קטסטרופת לוויינים מגדילה את דאגות השברים בחלל: משבר הולך ומתרקם

ההתפשטות האחרונה של לוויין אינטלסאט 33e החמירה את הדאגות הגלובליות לגבי שברים בחלל וההשלכות שלהם על פעולות חלל עתידיות. במקרה זה לא רק שהושפעה התקשורת על פני כמה יבשות, אלא הוא גם הדגיש את האתגרים הקריטיים שמעורבים בכמות ההולכת ומתרקמת של שברים המסובבים את כדור הארץ שלנו.

מה זה שברי חלל?
שברי חלל מתייחסים ללוויינים שאינם פועלים, שלבים של טילים נצרכים, ושברים שונים שנגרמו מהתנגשויות או התפוצצויות העבר הפועלים במסלול של כדור הארץ. עם הערכה של 100 מיליון חתיכות של שברים פחות מ-1 ס"מ בגודל, ויותר מ-1 מיליון אובייקטים גדולים מ-1 ס"מ, הסכנה מהתנגשויות של שברים אלו עם לוויינים פעילים היא תמיד קיימת.

אילו שאלות מעלה קטסטרופה זו?

1. **מה הגורמים העיקריים להתפשטות של לוויינים?**
– כישלונות של לוויינים יכולים לנבוע ממספר גורמים, כולל תקלות מכניות, התנגשויות עם שברים אחרים, והשפעות חיצוניות של סביבה כגון קרינה ושינויים בטמפרטורה. הבנת הגורמים הללו תהיה קריטית במניעת מקרים עתידיים.

2. **אילו טכנולוגיות זמינות למעקב אחר שברי חלל?**
– טכנולוגיות המעקב מגוונות ומסוגלות לנוע בטווחים מרצף רדאר וטלסקופים מבוססי קרקע ועד מערכות לווייניות ומדידות בלייזר. עם זאת, רבות מהמערכות הללו מוגבלות בכיסוי ובפתרון שלהן, מה שמדגיש את הצורך ביכולות מעקב משופרות.

3. **אילו תקנות בינלאומיות קיימות למיתון שברי חלל?**
– התקנות הנוכחיות, כגון ההנחיות של האומות המאוחדות למיתון שברי חלל, קוראות להסיר את החלל מחלל תוך 25 שנה לאחר סיום חייהם הפעילים. עם זאת, אכיפת הנחיות אלו נותרה מאתגרת, שכן אין גוף שלטון אחד המפקח על הציות הגלובלי.

אתגרים ומחלוקות מרכזיים
האתגר של שברי חלל הוא רב-ממדי. בעלי עניין רבים, כולל סוכנויות ממשלתיות, חברות פרטיות, וארגונים בינלאומיים, חייבים לשתף פעולה לפיתוח אסטרטגיות אפקטיביות למיתון שברים. מחלוקות מתעוררות סביב אחריות בעת התנגשויות לוויינים, בעלות על השברים, וההשלכות האתיות של פעילות מסחרית גוברת שיכולה להוביל לייצור עוד שברים.

יתרונות וחסרונות של טיפול בשברי חלל

*יתרונות:*
– בטיחות משופרת ללוויינים פעילים ואסטרונאוטים.
– שמירה על הסביבה החללית לדורות הבאים.
– קידום שותפויות בין ציבוריות ופרטיות בתחום טכנולוגיות הסרת שברים, מה שיכול לטפח חדשנות.

*חסרונות:*
– עלויות גבוהות הקשורות לפיתוח והשקה של טכנולוגיות מיתון שברים.
– אפשרות להתנגשויות סביב ניהול תנועת חלל וסמכות.
– סיכון של רגולציה מוגברת שתשפיע על תחום החלל המסחרי ההולך וגדל.

פרספקטיבות עתידיות
כפי שההשלכות של אירוע אינטלסאט 33e נמשכות, הצורך הדחוף בפתרונות מוצקים לשברים בחלל הולך ונעשה ברור יותר מאי פעם. טכנולוגיות מעקב משופרות, תקנות ברורות ושיתוף פעולה בינלאומי יהיו חיוניים כדי להבטיח את הקיימות של מאמצי החלל. רעיונות כגון הסרת שברים פעילה (ADR) ועיצוב לוויינים עם פרוטוקולים לסילוק בסוף חייהם עשויים לשמש כמרכיבים קריטיים בטיפול במשבר המתרקם הזה.

קישורים קשורים מוצעים:
– המשרד לענייני חלל של האומות המאוחדות
– החברה הפלנטארית
– NASA

כאשר אנו פונים לעתיד, האתגר של שברי חלל עומד גבוה, ומחייב תשומת לב מיידית ופתרונות שיתופיים להגן לא רק על הלוויינים שלנו, אלא גם על שלמות החלל עצמו.